מהחדר לבית-הספר לאמנות
תעודת סיום הלימודים של שץ בבית-הספר לציור בווילנה, 1885
שלמה-זלמן דב-ברוך שץ נולד בשנת 1867 בוורנו, האימפריה הרוסית (כיום בלארוס). משפחתו, שהיתה חרדית ודלת אמצעים, היתה בעלת ייחוס רבני. אבי-אמו היה רב, ואילו אביו כיהן כחזן. בהיותו בן 15 עבר שץ לווילנה, שם למד בישיבה. בשנת 1883, שלהי תקופת לימודיו בישיבה, נרשם ללימודי אמנות, שם למד "רישום והעתקה מיצירות מקוריות, התקנת עיטורי גבס, פיסול ראשים וגוף".
מתתיהו הכהן הגדול
מתתיהו החשמונאי על גבי גלויה מאת בוריס שץ (סופיה, בולגריה) לגברת קוזנץ (אודסה, רוסיה), 23 במאי 1905
גברת קוזנץ הנכבדה,
אני נוסע לאמריקה בעוד כמה חודשים ואז אסע לפלשתינה כדי לארגן את בית-הספר אודותיו חלמתי זמן רב כל כך.
צר לי שלא קיבלתי את תשובתך קודם לכן. אנא, השיבי בהקדם.
ברכות לבביות לבעלך ובנותייך.
מאחל לך בריאות,
שלך, בוריס שץ
בין השנים 1894-1890 למד שץ פיסול בפריז אצל האמן היהודי מארק אנטוקולסקי ואצל אלכסנדר פאלגייר, וכן ציור אצל פרנאן קורמון. בשונה מאמנים אחרים בני תקופתו לא נמשך שץ להשפעות המודרניסטיות, והמשיך לדבוק במסורת האקדמית האירופית. גלויה זו מציגה את אחד מפסליו הנודעים של שץ, "מתתיהו החשמונאי", שנוצר בפריז בשנת 1894. פסלו של שץ, המתאר את דמותו של מתתיהו הכהן, נתפש כביטוי של לאומיות יהודית. עיצוב הפסל מושפע מפיסול רנסנסי של דמויות אלים וגיבורים. הפסל עצמו נעלם במהלך השנים וכיום קיימת עדיין רק יציקת הראש. משהחל לשמש פסל החצר של בית המלוכה בסופיה, בולגריה בשנת 1896, היו יצירותיו של שץ לנדבך מרכזי בעיצוב הלאומיות הבולגרית המודרנית. לעומת זאת, ביצירתו הפרטית ניסה שץ ליצור אמנות בעלת מאפיינים לאומיים יהודיים.
האם ראיתם את הפסל? ספרו לנו בדף היצירה בפייסבוק.
בוריס שץ
יליד האימפריה הרוסית, 1932-1866
מתתיהו החשמונאי (ראש)
1894
גבס
גובה 50 ס"מ, רוחב 40 ס"מ, עומק 40 ס"מ
אוסף קרן שץ, ירושלים
צילום: © יאיר טלמור
היהודי הנודד
ב
יצירתו של הצייר היהודי-הפולני הידוע שמואל הירשנברג, "היהודי הנודד" (1899), מבטאת את מצוקתה של יהדות מזרח אירופה בעקבות הפוגרומים של סוף המאה ה-19. הירשנברג עצמו הגיע לארץ-ישראל בשנת 1907 בהזמנתו של שץ והחל ללמד ציור ב"בצלאל", אך נפטר בפתאומיות ב-1908.
גלויה זו, שנשלחה לבוריס שץ מירושלים, מכירה לו תודה על שהעניק עבודה ובית ל"יהודי נודד". אף כי לא ידוע בבירור מיהו הכותב, ייתכן שמדובר בהירשנברג. בשולי הגלויה מופיעה שורה בכתב-ידו של אביעזר יעקב קנטרוביץ (קנטורוביץ), בוגר המחזור הראשון של 'בצלאל' אשר עמד מאוחר יותר בראש מחלקת השטיחים בבית-הספר.